#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהיה רואה רב (רבא) גדודי בני אדם הולכין אחריו לכבודו, מה היה אומר.	אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ וְרֹאשׁוֹ לָעָב יַגִּיעַ:&nbsp; כְּגֶלֲלוֹ לָנֶצַח יֹאבֵד רֹאָיו יֹאמְרוּ אַיּוֹ [וכל זה אמר שלא תזוח דעתו].	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב זוטרא זקן היה, ונושאין אותו באלנקי בכתפיהם בבית המדרש שלא להטריח את הציבור לקום בפניו.<br>מה היה אומר.	כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן וְאִם נֵזֶר לְדוֹר וָדוֹר.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שְׂאֵת פְּנֵי רָשָׁע לֹא טוֹב. <br>מה הכוונה. ומי הדוגמא.	"לא טוב להם לרשעים שנושאים להם פנים בעולם הזה. לא טוב לו לאחאב שנשאו לו פנים בעולם הזה, שנאמר 'יען כי נכנע מפני לא אביא הרעה בימיו'. (ומתוך כך הוסיף להרשיע עד שאיבד חלקו לעולם הבא. מהרש""א)"	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	'להטות צדיק במשפט'. מה דורשים מזה.	"טוב להם לצדיקים שאין נושאין להם פנים בעולם הזה. טוב לו למשה שלא נשאו לו פנים בעולם הזה, שנאמר 'יען לא האמנתם בי להקדישני', הא אילו האמנתם בי <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">עדיין לא הגיע זמנם ליפטר מן העולם.</span>"	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשריהם לצדיקים, לא דיין שהן זוכין אלא שמזכין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. מנין.	שכמה בנים היו לו לאהרן שראויין לישרף כנדב ואביהוא, שנאמר 'הנותרים' [אלמא אף הן היו ראויין לישרף ונותרו], אלא שעמד להם זכות אביהם.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אוי להם לרשעים, לא דיין שמחייבין עצמן אלא שמחייבין לבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות. מנין.	"הרבה בנים היו לו לכנען שראויין <span style=""background-color: rgb(255, 255, 0);"">ליסמך</span> כטבי עבדו של רבן גמליאל, אלא שחובת אביהם גרמה להן."	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו. מה הפירוש 'אין חטא בא על ידו'. רש""י. מדוע, ומנין."	"הקב""ה מדחה מפניו את העבירה, שלא תבא לידו.&nbsp;<div>והטעם: כדי שלא יהיה הוא בגיהנם ותלמידיו בגן עדן.&nbsp;</div><div>שנאמר 'כי לא תעזוב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת' [למדנו שהקב""ה מונע את החטא מלהכשילו].</div>"	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל המחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה. מדוע, ומנין.	שלא יהיה הוא בגן עדן ותלמידיו בגיהנם. שנאמר אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ [מחויב בנפש שאבדה על ידו] עַד בּוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ [שלא יפול, אלא מניחין אותו ויפול בבור בגיהנם].	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כתוב האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב. פעמיים.	כדרב הונא אמר רב, כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה נעשית לו כהיתר.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר אחטא ויום הכפורים מכפר, אין יום הכפורים מכפר.<br>האם זה חולק על רבי שאומר שיום כפור מכפר גם ללא תשובה.	אפילו תימא רבי, אגב שאני [מאחר שעליו הוא סומך לחטוא - אינו מכפר].	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמי ליה רב יוסף בר חבו לרבי אבהו: עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר? והא כתיב 'אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים' [וקא סלקא דעתך ופללו - לשון תפלה ופיוס הוא, שהקב""ה מפללו ומפייסו ומכפר לו].<br>מה ענה, מה הקשו ומה תירצו."	מאן אלהים - דיינא [והאי 'ופללו' לשון 'ונתן בפלילים',- הדיין ישפוט ביניהם].<br>אי הכי [דלשון משפט הוא] אימא סיפא: 'ואם לה' יחטא איש מי יתפלל לו' [מי ישפטנו בשביל המקום, וכי אין שלוחין הרבה למקום ליפרע הימנו?].<br>ותירצו שפללו זה באמת לשון פיוס, והכי קאמר: אם יחטא איש לאיש ופללו [לחבירו וריצהו], אלהים ימחול לו. ואם לה' יחטא איש - מי יתפלל בעדו [אם אינו שב מעבירות שבידו בתשובה ומעשים טובים. כך היה עלי הכהן מוכיח את בניו שישובו מרעתם].	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל המקניט את חבירו אפילו בדברים צריך לפייסו, (ועל עסקי ממון צריך לפרוע לו) שנאמר	<div>בְּנִי אִם עָרַבְתָּ לְרֵעֶךָ תָּקַעְתָּ לַזָּר כַּפֶּיךָ: נוֹקַשְׁתָּ בְאִמְרֵי פִיךָ נִלְכַּדְתָּ בְּאִמְרֵי פִיךָ: עֲשֵׂה זֹאת אֵפוֹא בְּנִי וְהִנָּצֵל.&nbsp;</div><div>כִּי בָאתָ בְכַף רֵעֶךָ [על עסקי ממון] - לֵךְ הִתְרַפֵּס, התר לו פסת יד ופרע לו.&nbsp;</div><div>ועל מוקש אמרי פיך [שהקנטתו בדברים]- וּרְהַב רֵעֶיךָ [הרבה עליו ריעים לבקש הימנו מחילה].&nbsp;</div>	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רב חסדא וצריך לפייסו בשלש שורות של שלשה בני אדם, שנאמר	יָשֹׁר עַל אֲנָשִׁים [לשון שורה, ואין שורה פחותה משלשה בני אדם] וַיֹּאמֶר חָטָאתִי, וְיָשָׁר הֶעֱוֵיתִי, וְלֹא&nbsp; שָׁוָה לִי.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר ר' יוסי בר חנינא כל המבקש מחבירו, אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים, שנאמר	"כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">אָנָּא</span> שָׂא <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">נָא</span> פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא <span style=""color: rgb(255, 66, 91);"">נָא</span> לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו [אין 'נא' אלא לשון בקשה]"	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם צריך לפייס את חבירו ומת, מה יעשה.	מביא עשרה בני אדם ומעמידן על קברו, ואומר: חטאתי לה' אלהי ישראל ולפלוני שחבלתי בו.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר' אבא היה לו להתרעם על רב ירמיה שחטא. <br>מה קרה.	הלך רב ירמיה וישב על מפתן ביתו של רב אבא, ואמתו שפכה מי שופכין ונפלו טיפין על ראשו של ר' ירמיה, אמר: עשאוני כאשפה.<br>שמע רב אבא, יצא אליו ואמר: כעת אני צריך לפייס את דעתך.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה עושה רב זירא כאשר היה לו תרעומת נגד מישהו.	היה חולף פעם אחר פעם לפניו, כדי שיבא החוטא ויפייס אותו.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב הוה ליה מילתא בהדי ההוא טבחא.<br>מה קרה.	לא אתא לקמיה. במעלי יומא דכפורי אמר איהו: איזיל אנא לפיוסי ליה. פגע ביה רב הונא; אמר ליה - להיכא קא אזיל מר? - אמר ליה לפיוסי לפלניא. אמר: אזיל אבא למיקטל נפשא [עכשיו הוא מענישו למות].<br>אזל וקם עילויה, הוה יתיב וקא פלי רישא, דלי עיניה וחזייה, אמר ליה: אבא את! זיל, לית לי מילתא בהדך! בהדי דקא פלי רישא אישתמיט גרמא, ומחייה בקועיה [בגרגרתו], וקטליה.	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב הוה פסיק סידרא קמיה דרבי [מקרא של נביאים או של כתובים].<br>מה קרה.	אתא רבי חייא [וגם הוא היה חפץ לפסוק עמו] הדר לרישא.&nbsp;<div>עייל בר קפרא - הדר לרישא. <br>אתא רבי שמעון ברבי - הדר לרישא. <br>אתא רבי חנינא בר חמא, אמר: כולי האי נהדר וניזיל? לא הדר. איקפיד רבי חנינא. אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי, ולא איפייס.&nbsp;</div><div>והיכי עביד הכי? והאמר רבי יוסי בר חנינא: כל המבקש מטו מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים! - רב שאני [מחמיר לעצמו היה].<br>ורבי חנינא היכי עביד הכי? והאמר רבא: כל המעביר על מדותיו - מעבירין לו על כל פשעיו! - אלא, רבי חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדיקלא, וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי [ור' חנינא ראש ישיבה היה כדאמר רבי בשעת פטירתו חנינא בר חמא ישב בראש, וכשראה חלום זה על רב דאג למות לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה]. אמר: שמע מינה בעי למעבד רשותא (לקבל שררה). ולא איפייס, כי היכי דליזיל ולגמר אורייתא בבבל. <br></div>	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי היא מצות וידוי. ומה אמרו חכמים.	מצות וידוי ערב יום כפור עם חשיכה [לאחר אכילה, משקיבל עליו יום כפור].&nbsp;<div>אבל אמרו חכמים יתודה קודם שיאכל וישתה, שמא תיטרף דעתו [מחמת שכרות] בסעודה.&nbsp;</div>	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן אומרים וידוי.	יחיד אחר תפילתו.<br>שליח צבור באמצע.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים בוידוי. 6	"<ol><li>רב: אתה יודע רזי עולם. </li><li>שמואל: ממעמקי הלב [תפילה היא]. </li><li>לוי: ובתורתך כתוב לאמר [כי ביום הזה יכפר]. </li><li>רבי יוחנן: רבון העולמים [לא על צדקותינו וכו']. </li><li>רבי יהודה: כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר. </li><li>רב המנונא: אלהי, עד שלא נוצרתי איני כדאי עכשיו שנוצרתי כאילו לא נוצרתי עפר אני בחיי קל וחומר במיתתי הרי אני לפניך ככלי מלא בושה וכלימה, יהי רצון מלפניך שלא אחטא ומה שחטאתי מרוק ברחמיך אבל לא על ידי יסורין.&nbsp; <font color=""#ff0000"">והיינו</font> וידויא דרבא כולה שתא. ודרב המנונא זוטא ביומא דכפורי.</li></ol>"	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לפי מר זוטרא מהו עיקר הוידוי, ומה הראיה.	אמר מר זוטרא: לא אמרן אלא דלא אמר 'אבל אנחנו חטאנו'. אבל אמר 'אבל אנחנו חטאנו' - תו לא צריך. דאמר בר המדודי הוה קאימנא קמיה דשמואל, והוה יתיב, וכי מטא שליחא דצבורא ואמר אבל אנחנו חטאנו - קם מיקם. אמר, שמע מינה עיקר וידוי האי הוא.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע אין נושאים הכהנים את כפיהם בכל תפילה.	משום שכרות.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאים כפיהם ארבע פעמים ביום.<br>מהם.	<ol><li>תעניות [של גשמים]. </li><li>מעמדות [ארבעה ימים בכל שבת שאנשי משמר ישראל מתכנסים בעריהם ומתענין וקורין במעשה בראשית]. </li><li>יום הכפורים.</li></ol>	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאים כפיהם ארבע פעמים ביום.<br>והרי בתעניות ומעמדות אין מוסף.	הכי קאמר, כהנים נושאים את כפיהם כל זמן שמתפללים, ויש מהם ארבע פעמים ביום.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תנן התם: בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהן ארבעה פעמים ביום, בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים.<br>מהי תפילת 'נעילת שערים'.	רב אמר צלותא יתירתא [מתפלל שבע כשאר תפילות].<br>שמואל אמר מה אנו מה חיינו [אומר, ואינו מתפלל].	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נעילה. שמואל אמר מה אנו מה חיינו.<br>מהיכן הקשו עליו.	"מיתיבי אור יוה""כ מתפלל שבע ומתודה. בשחרית מתפלל שבע ומתודה. במוסף מתפלל שבע ומתודה. במנחה מתפלל שבע ומתודה. <font color=""#ff425b"">בנעילה מתפלל שבע</font> ומתודה. <br>תיובתא דשמואל תיובתא [דקתני נעילה מתפלל שבע ומתודה]."	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עולא בר רב נחית קמיה דרבא. מה עשה, ומה אמר רבא.<br>ומה דעת רב הונא בריה דרב נתן.	פתח בברכה באמצעית של נעילה ב'אתה בחרתנו', וסיים 'מה אנו מה חיינו'. ושבחו רבא שקיים גם את דעת רב וגם את דעת שמואל.<br>ולדעת רב הונא בריה דרב נתן, יחיד אומר 'מה אנו מה חיינו' אחר תפילתו.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו לשון 'נעילה'.	מחלוקת בירושלמי.<br>חד אמר נעילת שערי שמים.<br>חד אמר נעילת שערי העזרה.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	וחותם בוידוי דברי ר' מאיר, וחכמים אומרים מתפלל שבע ואם רצה לחתום בוידוי חותם.&nbsp;<br>מה הכוונה וחותם בוידוי.	לר' מאיר אינו חותם מקדש ישראל ויום הכפורים אלא 'האל הסלחן', ולחכמים הרשות בידו לחתום 'האל הסלחן' אבל אינו חייב.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מחלוקת ר' מאיר וחכמים האם חייב לחתום האל הסלחן או שאינו חייב, על איזה תפילה נאמרה.&nbsp;	"רש""י מביא שתי דיעות.<br>לדעה אחת חולקים בכל התפילות.<br>לדעה אחת חולקים בתפילת נעילה."	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם תפילת נעילה פוטרת תפילת ערבית, למ""ד תפילת ערבית חובה היא."	רב אמר פוטרת. ורב לטעמיה שאמר נעילה תפילה יתירתא היא, וזמנה בלילה. (מחלוקת תנאים)	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה סובר רב לגבי תפילת ערבית.	הלכה כדברי האומר תפילת ערבית רשות.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה ברייתא הקשו על רב שאמר תפילת נעילה פוטרת את של ערבית. ומה ענו.	מיתיבי: אור יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה, שחרית שבע ומתודה, מוסף שבע ומתודה, בנעילה מתפלל שבע ומתודה, ערבית מתפלל שבע מעין שמונה עשרה. רבי חנינא בן גמליאל משום אבותיו מתפלל שמונה עשרה שלימות, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת.<br>קתני נעילה וקתני ערבית.<div>וענו: תנאי היא.</div>	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ערבית מתפלל שבע מעין שמונה עשרה.<br>מה הכוונה ומה הטעם.	"ג' ראשונות וג' אחרונות כתיקנן, ואומר הביננו באמצע, שיש בה מעין שלש עשרה ברכות, והיא תפילה קצרה שתיקנו לעוברי דרכים, ולמוצאי יום כפור התירו לצאת בה<span style=""color: rgb(255, 66, 91);""> מפני הטורח</span>.&nbsp;"	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	חייבי טבילות מה עושים ביום הכפורים.	כל חייבי טבילות טובלין כדרכן ביום הכפורים.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים בשבוע היו מעמדות. שאנשי משמר ישראל מתכנסים בעריהם ומתענין וקורין במעשה בראשית.	ארבעה ימים בכל שבוע.&nbsp;	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הוידוי לפי רב.	אתה יודע רזי עולם.ֲֻֻ	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הוידוי לפי שמואל.	ממעקי הלב. [תפילה היא].	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הוידוי לפי לוי.	ובתורתך כתוב לאמור כי ביום הזה יכפר עליכם וכו'.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הוידוי לפי רבי יוחנן.	רבון כל העולמים לא על צדקותינו אנחנו וכו'.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הוידוי לפי רבי יהודה.	כי עונותינו רבו מלמנות וחטאתינו עצמו מספר.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הוידוי לפי רב המנונא.	אלוקי עד שלא נוצרתי איני כדאי וכו'.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח הוידוי של רבא כל השנה.	אלוקי עד שלא נוצרתי.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וּפִלְלוֹ אֱלֹהִים וְאִם לַה' יֶחֱטָא אִישׁ מִי יִתְפַּלֶּל לוֹ. מי אמר למי, ומה הפירוש למסקנה.	עלי היה מוכיח את בניו. שישובו מרעתם.<br>אם יחטא איש לאיש, ופללו לחבירו וריצהו - אלהים ימחול לו.&nbsp;<div>ואם לה' יחטא איש - מי יתפלל בעדו [אם אינו שב מעבירות שבידו בתשובה ומעשים טובים].</div>	יומא פרק שמיני פז א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דעת רב הונא בריה דרב נתן, לגבי אמירת 'מה אנו מה חיינו' בתפילת נעילה.	שאם מתפלל ביחידות, אומר 'מה אנו מה חיינו' רק אחרי התפילה.	יומא פרק שמיני פז ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם התוודה לפני הסעודה המפסקת, מדוע צריך להתוודות גם לאחריה. ומתי עוד צריך להתודות.	"<div>שמא אירע דבר קלקלה [של חטא] בסעודה.&nbsp;</div><div>ואע""פ שהתודה ערבית, יתודה שחרית, מוסף, מנחה, נעילה. שהרי חובה להתוודות ביום כפור.</div>"	יומא פרק שמיני פז ב		
